פוסטים

ליקוטי מוהר״ן תנינא כג

/
בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה. עַל-פִּי מָשָׁל, שֶׁלִּפְעָמִים כְּשֶׁבְּנֵי-אָדָם שְׂמֵחִים וּמְרַקְּדִים, אֲזַי חוֹטְפִים אִישׁ אֶחָד מִבַּחוּץ, שֶׁהוּא בְּעַצְבוּת וּמָרָה-שְׁחוֹרָה, וּמַכְנִיסִים אוֹתוֹ בְּעַל-כָּרְחוֹ לְתוֹךְ מְחוֹל הַמְרַקְּדִים, וּמַכְרִיחִים אוֹתוֹ בְּעַל-כָּרְחוֹ שֶׁיִּהְיֶה שָׂמֵחַ עִמָּהֶם גַם-כֵּן; כֵּן יֵשׁ בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה, כִּי כְּשֶׁאָדָם שָׂמֵחַ, אֲזַי הַמָּרָה-שְׁחוֹרָה וְהַיִסּוּרִים נִסְתַּלְּקִים מִן הַצַּד.

ליקוטי מוהר״ן תנינא לד

/
"וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה" (שמות יח). כִּי אֵצֶל סְתַם בְנֵי-אָדָם אֵין הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַטּוֹבוֹת בְּיַחַד, כִּי יֵשׁ חִלּוּקִים רַבִּים בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה.