לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח (תהילים נא)

״אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח״ (תהלים נא), וְהוּא בְּחִינַת רִקּוּדִין שֶׁל חֲתֻנָּה, כִּי כָל זְמַן שֶׁלּא נְתוּנָה לְזִוּוּג, הִיא אִתְקְרִיאַת נַעֲרָ בְּלֹא ה׳ (זוהר בא דף לח:), גִּימַטְרִיָּא ש״ך דִּינִים, וְכַד אִתְתַּקְנַת לְזִוּוּג אִתְקְרִיאַת נַעֲרָה בְּהֵ״א שֶׁנִּמְתָּקִין הַדִּינִין עַל-יְדֵי ה׳ אַלְפִין שֶׁל אֶהְיֶה שֶׁבַּבִּינָה, כַּמּוּבָא בִּ״פְרִי-עֵץ-חַיִּים״, שַׁעַר עֲמִידָה. נִמְצָא, הַכַּלָּה עֲדַיִן בִּבְחִינוֹת נַעַר, בִּבְחִינוֹת ש״ך דִּינִים, וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיקָהּ וּלְתַקְּנָהּ וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי רִקּוּדִין. כִּי הָרַגְלִין הֵם בִּבְחִינוֹת נֶצַח וָהוֹד [פתח אליהו], וְהֵם נִתְנַשְּׂאִים עַל-יְדֵי הַלֵּב הַיְנוּ עַל-יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁעַל-יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב מְרַקְּדִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב גַּבֵּי יַעֲקֹב (בראשית כט) : ״וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב אֶת רַגְלָיו״, וּפֵרַשׁ רַשִׁ״י : לִבּוֹ נָשָׂא אֶת רַגְלָיו. וְלֵב הוּא בִּינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב [שם] : בִּינָה לִבָּא, וּבָהּ הַלֵּב מֵבִין. עַל-כֵּן צָרִיךְ לְכַוֵּן בָּרִקּוּדִים [לְהַמְשִׁיךְ] הָאַלְפִין שֶׁבַּלֵּב עַל-יְדֵי הָרַגְלִין לְהַכַּלָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חָמֵשׁ פְּעָמִים דִּין, גִּימַטְרִיָּא ש״ך, גִּימַטְרִיָּא נַעַ"ר. וְעַל-יְדֵי אוֹר הַלֵּב שֶׁנִּמְשָׁךְ לָהּ, נַעֲשֵׂית נַעֲרָה בְּהֵ״א, וְנַעֲשֵׂית ה׳ פְּעָמִים ״אֲדֹנָי״. וְזֶה בְּחִינַת : ״אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח״, שֶׁעַל-יְדֵי הַשְּׂפָתַיִם, שֶׁהֵם נֶצַח וָהוֹד, נִפְתָּח וְנִמְתָּק הַכַּלָּה בִּבְחִינַת זִוּוּג, וְנַעֲשֵׂית בְּחִינַת אֲדֹנָי, שֶׁהִיא נַעֲרָה, שֶׁהִיא רְאוּיָה לְזִוּוּג. וְזֶה דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פ׳ ע׳) : כְּשֶׁנָּשָׂא יַעֲקֹב אֶת לֵאָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מְרַקְּדִין הָיוּ מְזַמְּרִין הַיְא לַיְא, לִרְמֹז לְיַעֲקֹב הָא לֵאָה. הַיְנוּ כִּי לֵאָה הִיא עָלְמָא דְּאִתְכַּסְיָא (זוהר ויצא קנד), שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט) : ״בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ״, וּמִשָּׁם הַמִּתּוּק שֶׁל הַדִּינִים, כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִין הֵ״א מֵהַלֵּב. וְזֶה הָא לֵאָה, שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ מִלֵּאָה הָאַלְפִין, כְּדֵי לְהַמְתִּיק וּלְתַקֵּן אֶת הַכַּלָּה. גַּם הָיוּ אוֹמְרִים, שֶׁהַכַּלָּה שְׁמָהּ לֵאָה, שֶׁעַל-יְדֵי בְּחִינוֹת עַצְמָהּ נִמְתֶּקֶת :