הרחמן יקים לנו את סוכת דוד הנופלת

שיחת מו"ר עט"ר הרב גדליהו אהרן קעניג זצוק"ל

מה זאת סוכת דוד? למה אנחנו מבקשים על סוכת דוד, סוכת כל ישראל – סוכת משה רבינו, גם הוא קיים את מצות סוכה.

הנוסח הוא סוכת דוד הנופלת – כולנו יודעים שהיום הוא יום היורצייט של רבינו הקדוש הנחל נובע מקור חכמה זיע"א ועל כל ישראל. אז צריכים להודיע מהו החידוש של רבינו. ידוע הפתגם משרבינו אמר גיוולט זייט איך ניט מיאש הוא צעק בקול גדול נורא ואיום, הכניס הבלים, הבל פיו הקדוש בעולם עם תיבות אלה לא להתייאש, למה אין שום יאוש בעולם כלל – אנחנו רואים כל אחד כשהוא לעצמו מגיע למצבים של יאוש, לא חשוב אם פחות אם חלש או חזק, מגיעים למצבים כאלה שבניסים אנחנו יוצאים מזה, ענין היאוש זהו סוכת דוד הנופלת, אם ח"ו אחד נכנס למצב של יאוש, למצב של דכאון הוא חושב שהעולם נגמר אצלו, הכל חשוך אצלו, לא רואה שום זיק של אור, זהו סוכת דוד הנופלת.

מה שרבינו אמר – אין שום יאוש בעולם זהו ענין "כי אשב בחושך ה' אור לי", אי אפשר שלא באים למצבים כאלה מוכרחים לבוא למצבים כאלה אבל יש כח מאיר בהשכל איזהו זיק של תקוה שלא יפול לגמרי לגמרי והרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. סוכת דוד זהו צירוף של מוח – למעלה מהמוח למעלה מהשכל עם כל הוויות העולם הזה איזה שיהיו.

מבואר בספרים הקדושים בכל ספרי הקבלה שהענין של סוכה זהו ענין של מקיפים, שכליים מקיפים. יש שכליים פנימיים – שכל פנימי זה נקרא מה שבן אדם מבין שמוח שלו, התודעה שלו מקיפה את הענין, מבין מה שמבין. זה שהשכל הזה היא נכנסה לפנים המוח שלו והוא מבין אותה והשכל שלו דווקא מקיף את השכל, ז"א השכל שלו מקיף את השכל הזה. יש שכליים מקיפים מה שאי אפשר לנו להבין והם מקיפים את שכלינו. כל מה שאין בהשגתינו ועוד לא השגנו, אנחנו עוד מתקשים להבין את זה אז השכל הזה נקרא שכל מקיף. השכל המקיף הזה עומד מעל גבי השכל שלנו ומאיר בו. הוא מקרין בשכל הפנימי את הידיעה את הבינה שנדע שאע"פ שאנו לא משיגים את הכל אבל זה רק בשביל שהשכל שלנו הוא די קטן להשיג. אבל הכל מתנהג בשכל. גם מה שאנחנו לא מבינים מתנהג בשכל. יש שכל שמנהיג בעניני העולם הזה, השכל המקיף הזה נקרא סוכה. זה מכונה בספרי קבלה סוכה. כמו הסוכה שהיא מקיפה את כולנו היא מקיפה גם את הראש שלנו כי בסוכה צריכים להכניס את הראש שיהיה כל הגוף בסוכה בלא הראש לא יוצאים מצות סוכה. מצות סוכה זה ראשו ורובו. אנחנו מכניסים את כל השכל שלנו והסוכה מקיפה גם את הראש שלנו.

כתר מלכות זכה דוד. כל העולם הזה, כל עניני העולם הזה הם בבחינת מלכות עשיה, במלכות עצמו יש שכל, והשכל שנמצא בכל עניני העולם הזה זה שכל של פרצוף המלכות וזה נקרא חכמה תתאה. ומה שאנחנו לא מבינים אנחנו צריכים להשתמש עם אמונה, כל אחד לפי בחינתו, בכח האמונה שלו הוא ממשיך אור מהשכל הכי עליון ומביא אותו לתוך כל הדברים לתוך כל ההויות שהוא נמצא, כל אחד לפי בחינתו. אם בן אדם מאמין שיש מנהיג ומשגיח שהוא מנהיג בשכל "הדור תמים פועלו אל אמונה ואין עוול" הוא לא חושב שאם הוא לא מבין אז הדברים משובשים ח"ו. אדרבא הוא חושב והוא יודע והוא מאמין שהכל בשכל, הכל בצדק והכל ביושר רק שהוא לא יכול להבין את זה. ומתוך כך הוא מכניס את האור הזה לתוך כל ההויות שהוא נמצא, בכל מקום, בכל מצב הוא מקשר את השכל שלמעלה מהשכל שלו לתוך הדברים לתוך הנהגת הדברים הגשמיים איך שמתנהג אתו. הוא מאמין שמה שקורה לו יש השגחה אזי טוב לו. ז"א כי זהו הענין "כי אשב בחושך ה' אור לי": אפילו אם יושבים בחושך, לא רואים, לא מבינים מה שקורה איתי ואני מאמין שהכל בצדק והכל ביושר יש מנהיג ומשגיח שהוא ה' אזי אור לי. אפילו אם אני יושב בחושך ואני לא בא לידי יאוש כי אותו המנהיג ואותו המשגיח יעשה הכל לטובתי והוא יוציא אותי מהחושך הזה.

ז"א שמתוך האמונה הזאת, אני אבוא, אני אזכה להכיר את השכל היותר עליון וזה נקרא סוכת דוד. שני הענינים האלה כשהם מצטרפים זה נקרא סוכת דוד – שאני מכניס בכל עניני העולם הזה שהם בחינת מלכות, מלכות דוד את הבינה העליונה שהיא בחינת סוכה אז זה נקרא סוכת דוד. סוכת דוד הנופלת זהו אם ח"ו חושבים שהכל מתנהג לפי הטבע לפי החריצות של האדם, האדם בכוחו, כוחי ועוצם ידי, מפריד בין דוד והסוכה, מפריד בין הויות העולם הזה ובין הבינה העליונה, ההנהגה העליונה, ההשגחה העליונה זהו נקרא סוכת דוד הנופלת.

רבינו באומרו – אין שום יאוש בעולם המשיך את האור מלמעלה מהשכל הכי עליון כאן למטה בתוך לבות בני האדם שיבינו שאיפה שהם נמצאים ובמה שהם עוסקים ואיך שהולך להם בכל המצבים הגרועים ביותר יש מנהיג ומשגיח. זהו הקמת סוכת דוד הנופלת. כתר מלכות זהו סוכת דוד. אותו דבר כי בן אדם מוכרח לעבור שלבים כאלה שהאדם נוצר לגדולות כי הקב"ה רצה מהאדם כשהוא ברא את האדם הוא ברא אותו בכדי שיכיר אותו בגין דאישתא מודיעין לה. ואיך אפשר להכיר את ה', בן אדם המגושם והמוגבל הזה איך הוא יכיר את הקב"ה שהוא אין סוף. מתוך מצבים כאלה שאדם מגיע להם ומתחזק ועובר עליהם מגיע להכיר את הקב"ה שהוא אין סוף.

שבן אדם נופל למצבים קשים ואז קשה לו מאוד להשיג את ה', נדמה לו ח"ו כאילו איננו בכלל, מחפש אותו, אייה, בן אדם מגיע אז למצב של אפסיות, של אין וע"י שהוא מתחזק מהפך את האין הזה שהאין הזה, המונעים האלה שמנעו אותו להתקרב אל ה' שמנעו אותו מלראות את אור ה' הם מתהפכים ונעשים כלום שבהם שופע אור העליון של ה'. כי בלי המניעות אין כלום כי המניעות האלה הם דברים גשמיים או דברים רוחניים שמונעים אותו מ- ה' אם הם מונעים אותו מלהתקרב ל- ה' הם בכל זאת גשמיים אע"פ שהם מונעים רוחניים.

יש מצבים שבני אדם מגיעים, מצבים מרים כאלה שממש השכל מתעלם לגמרי, רוצה להאמין בה' אבל נעשה לו חושך, ענן וערפל כזה שכמה שמחפש וכמה שמבקש לא רואה את ה' ואזי הבן אדם במצב מאוד מסוכן כי לא רואה את ה', רוצה לראות אותו ולא רואה אותו. אז רבינו הקדוש אומר גם לזה עיצה – שאז יתחיל הבן אדם לזעוק איכה, רבונו של עולם איפה אתה, אייה אתה, אני לא רואה אותך אבל אני מאמין שאתה נמצא אבל איפה אתה. הצעקות האלה של אייה הם משיבים אותו אל המנוחה סוף סוף. אם בן אדם שואל אייה סימן שיש בו אמונה שהדבר נמצא, שה' נמצא אבל לא יודע איפה אבל מתוך הזעקות האלה של אייה עוד הפעם ועוד הפעם ממעמקי הלב אזי אותם הזעקות מהפכים את האייה מקום כבודו, למלוא כל הארץ כבודו וסוף סוף הוא מתחיל להרגיש איך שהכל מה' ויש השגחה. גם כל מה שהתנהג אתו כאילו לא בצדק הכל היה בהשגחה נפלאה לטובתו כי רק ע"י החושך הזה, המניעות האלה אנחנו נגיע למלאות את רצונו יתברך להגיע להכיר אותו יותר ויותר ולכן יש לפעמים שבן אדם מגיע למצבים ואומר אוי כבר היו לי נסיונות, היו לי מניעות, היה לי חושך אבל חושך כזה עוד לא היה לי, אי אפשר יותר, עד כאן. זה טעות גמורה – בן אדם צריך לדעת שאנחנו לא נבראנו להגיע לאיזה דרגה ולעמוד שם.

עם ישראל נברא שילך תמיד מדרגה לדרגה ולכן תמיד אנחנו עלולים לבוא למצבים כאלה שעוד לא נתנסינו בהם כי אנחנו צריכים להגיע יותר למעלה להכיר את ה' יותר ויותר ולכן מנסה אותנו הקב"ה בכל פעם במצבים קשים ויותר קשים רק בכדי להגיע אל המטרה להכיר את ה' שזוהי המטרה שהקב"ה ברא אותנו ואת כל העולם וזהו מה שרבינו בכל הספרים הקדושים שלו, בכל השיחות שלו, בכל הדיבורים שלו, כל הפעולות שלו בעולם הזה, כל הפעולות של התלמידים שלו, רבינו נתן בספרים שלהם בעובדות שלהם רק מדברים עוד הפעם ועוד הפעם מזה שהבן אדם לא יתיאש, לא יתן את עצמו שירומה משכל עצמו להגיד שכאן הסוף, רק תמיד בכל מצב להתחזק וסוף סוף עוברים את זה. הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת – הקב"ה לא משאיר את האדם במצב קשה לנצח, יש גבול, אם צריך להעשות מזה כלי, כלי יש לו גבול, יש לו מידה, אור אין לו מידה. כלי יש לו מידה, אור ה? הוא אור אין סוף ואין לו מידה הוא בלי גבול. אבל המניעות החומר, הגשם הזה הוא במידה, צריכים רק להתחזק ולהתחזק ולהתחזק לא להתרפות, עד הסוף כי לפעמים האדם מתרפה ברגע האחרון והוא מפסיד את הכל וחבל. דווקא בשעה שהכלי צריך להגמר ותוכל לקבל כבר את האור היותר עליון אז מתגבר עליו החושך כל כך שהוא חושב שהוא אבוד ומאבד את עצמו ח"ו. צריכים להתחזק ולהתחזק ולהתחזק. אנחנו צריכים לדעת שזהו סוד קיום כלל ישראל – מה שעם ישראל מתקיים מאז היה לגוי, מאז היה לעם אין סופרים בעולם, אין כתבים בעולם שיוכלו לכתוב את הכל מה שקרה לעם ישראל, זה איום ונורא ובכל זאת עם ישראל יש לו קיום. זה רק בגלל הסבלנות, הבטחון וההתחזקות. מה שאנחנו סובלים וסובלים וסובלים ובזכות הסבלנות הזאת אנחנו מכירים יותר ויותר בזכות הקיום שלנו שאנחנו קימים ובע"ה נתקיים עד הסוף עד שנכיר את ה' שהוא אין סוף כי זהו התכלית שלנו לשם כך נבראנו, להכיר את האין סוף.

אבל אנחנו צריכים את הכלים האלה, הכלים האלה הם המניעות. אחרי התגברות על המניעות אנחנו מהפכים את המניעות ונעשים נעימות כי נשפע בכלי הזה נועם עליון, שכל עליון שהוא נעים מכל הנעים ביותר שבעולם וזהו הרחמן יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

זהו אחד הנקודות החשובות ביותר מה שרבינו רצה שתכנס תודעה  זו בעולם ואחד יודיע לחברו, כל אחד יודיע לחברו וחברו לחברו עד שכולם ידעו שאין שום יאוש בעולם. עם ישראל תמיד היה נמצא במצבים קשים, גם היום הוא נמצא במצב קשה מאוד אבל לא לאבד את העשתונות, להתחזק באמונה שלמה וביחוד בימי חג הסוכות האלה שאז אנחנו כולנו נכנסים ז"א כל הישות שלנו, כל אחד נמצא בתוך המקיף. אז נזכה שהקב?ה יאיר לנו אור חדש ובאמת יתקיים הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת לנצח, אמן. ♦